למרות שחתולים ידועים כבעלי חיים השומרים על ניקיון קפדני, עשיית שתן מחוץ לארגז הצרכים הינה הבעיה ההתנהגותית השכיחה ביותר בקרב חתולים. חתולים רבים נזרקים לרחוב, נמסרים ואף עוברים המתת חסד בעקבות זאת ולכן הכרחי להתייחס לנושא מנקודת מבט וטרינרית. השתנה לא-נאותה הינה בעיה הניתנת לטיפול וחשוב להגיע אל הוטרינר בהקדם על-מנת לאתר את הגורם ולטפל בהתאם.
מהי השתנה לא-נאותה / השתנה מחוץ לארגז?
המשמעות של השתנה במקומות לא אופייניים יכולה להיות בעיה התנהגותית כגון בעיית סימון טריטוריה או סוג אחר של בעיה חברתית או סביבתית, ולעיתים ההבדלה אינה ברורה. מספר גורמים יכולים לקחת חלק בבעיה ובמצבים מסוימים סטרס ממקור פסיכולוגי יגרום גם לסימפטומים רפואיים. לחילופין, ייתכן ומדובר בבעיה רפואית ולא התנהגותית. לכן, הצעד הראשון בפתרון הבעיה הינו הגעה עם החתול אל הוטרינר.
האם הגישה לטיפול בבעיה צריכה להיות רפואית?
ישנם מספר מצבים רפואיים היכולים להוביל להשתנה לא-נאותה בחתולים וחשוב לשלול אותם לפני שמתייחסים לעניין כהתנהגותי. על החתול/ה לעבור בדיקה פיזיקלית ע”י וטרינר ובדיקות מעבדה. המצבים אותם יש לשלול תלויים בחלקם בגיל החתול שכן חתולים צעירים נוטים לחלות במחלות שונות ביחס לחתולים מבוגרים, אך, בקצרה, לפניכם מספר מצבים אותם יש לבדוק:
-
זיהום בשלפוחית השתן- שכיח בחתולים מבוגרים, לא שכיח בחתולים צעירים אך עדיין יש לשלול זאת.
-
אבנים בשלפחית השתן- יותר שכיח בנקבות מאשר בזכרים, אך אפשרי בכל חתול.
-
צריכת מים מוגזמת - יש מספר מצבים הגורמים לכך, כולם שכיחים יותר בחתולים מבוגרים מאשר בצעירים, ורובם ניתנים לשלילה באמצעות בדיקות דם בסיסיות.
-
דלקת פרקים (arthritis) - בד"כ בעיה של חתולים מבוגרים יותר. לעיתים קרובות חתולים אלו ישתינו ליד ארגז הצרכים מאחר ואינם יכולים להיכנס לתוך ארגז עם שוליים גבוהים או שאינם מצליחים להתכופף כמו שנדרש לתנוחת ההשתנה.
-
גידול בשלפוחית השתן - לא שכיח אך עדיין מצב שיש לקחת בחשבון בחתולים מבוגרים בעיקר אם יש מאמץ בזמן ההשתנה ו/או שתן דמי
התייחסות מיוחדת יש לתת למצב המכונה (feline idiopathic cystitis (FIC . במצב זה החתול לא רק סובל מהשתנה לא נאותה אלא גם מראה סימנים של מאמץ וכאב בזמן המתן והשתן עלול להיות דמי. בחתול זכר זה עלול להתדרדר לחסימת דרכי שתן, מה שמהווה מקרה חירום רפואי ומחייב הגעה מיידית אל הוטרינר. זהו מצב שכיח בחתולים בוגרים צעירים אך לא שכיח בחתולים מבוגרים יותר. כפי שהוזכר, במרפאה הוטרינרית תבוצע הערכה רפואית לפני שניתן להגיע למסקנה שהבעיה הינה התנהגותית ולהתחיל טיפול התנהגותי ארוך טווח.
סימון ע”י שתן/ חרדה על-רקע טריטוריאלי
חתולים משתמשים במתן שתן וצואה כאמצעי תקשורת עם חתולים אחרים. ע”י הסימון הם אומרים לחתולים אחרים “הייתי פה בתאריך ושעה מסוימת”. חתולים אחרים יכולים כך לדעת האם לאחרונה “הוכרזה בעלות” על שטח מסוים ולפעול בהתאם. חתולים מסמנים גם ע”י חיכוך פניהם על חפצים וע”י גירוד משטחים. סטרס פסיכולוגי, כגון נוכחות חתולים אחרים, היעדרות ממושכת של הבעלים, או בעיות אחרות עלולות ליצור אצל החתול את הצורך להכריז מחדש על הטריטוריה שלו. סימנים כי סטרס מסוג כזה הוא הגורם לבעיה יכולים לכלול חלק או את כל הסימנים הבאים:
-
ריסוס שתן על משטח ניצב לקרקע.
-
השתנה לפעמים בארגז ולפעמים במקומות אחרים (בניגוד למצב בו אין שימוש בארגז בכלל).
-
מתן צואה בתוך הארגז אך השתנה מחוצה לו.
-
חתולים שאינם מסורסים/מעוקרים.
-
חל שינוי בבית - הכנסת חיית מחמד חדשה לבית, דייר חדש בבית, מעבר דירה לאחרונה, שיפוץ הבית, הבעלים חזר לאחרונה מחופשה ועוד.
-
האזור המסומן הוא בקרבת חלון או דלת.
-
תגובה של החתול לעונש שמקבל על התנהגות אחרת.
-
האזור המסומן כולל את מיטת הבעלים או את הכביסה.
-
האזור המסומן הוא אותו אזור בכל פעם.
-
כיצד מטפלים? סירוס או עיקור אצל הוטרינר הוא הצעד הראשון בהתייחסות לבעיה! מוטיבציה הורמונלית לסימון טריטוריה הינה פוטנטית ביותר ויש להוציאה מהתמונה.
תרופות לטיפול בחרדה כגון פרוזאק, אלפרזולם ועוד יכולות מאוד לעזור במידה ולא ניתן לזהות או לבטל את מקור הסטרס. לאחר אבחון, הוטרינר יוכל להתאים עבורכם טיפול תרופתי. בנוסף לטיפול התרופתי חשוב לשפר את סביבת החתול ע”י הוספת מתקני טיפוס וגירוד ייעודיים לחתולים, הוספת מדפים ריקים על-מנת לאפשר טיפוס, הוספת מקומות מסתור בבית וטיפול נאות בארגז הצרכים (מפורט בהמשך). מוצר נוסף המסייע לטיפול במצבי חרדה הינו feliway - תכשיר המורכב מפרומונים חתוליים מהסוג שחתולים מפרישים בעת סימון עם הפנים (חיכוך הפנים שלהם על חפצים). פרומונים אלו מעבירים את המסר כי הטריטוריה מוגנת, בטוחה ואין להם סיבה לחשוש. ההשפעה הכללית הינה מרגיעה ומובילה להפחתת העניין של החתול בלסמן. המוצר זמין כספריי המשמש לריסוס האזורים אותם החתול מסמן או כמפזר ריח חשמלי המפזר את הפרומונים בחדר. אם משתמשים בספריי יש להשתמש פעמיים ביום לפחות לחודש לפני ההחלטה האם הוא יעיל. בנוסף, חשוב להשתמש בתכשירים להסרת הריח באזורים המסומנים ע”מ להפחית את נטיית החתול לחזור אליהם. יש להשתמש בחומרים המיועדים לכך ולא בחומרי ניקוי שגרתיים. את המוצרים הללו ניתן לקנות בחלק מהמרפאות הוטרינריות ובחלק מחנויות החיות.
גורמים סביבתיים/סלידה מארגז הצרכים
אלו הם הרמזים כי השתנה לא נאותה משקפת סלידה מארגז הצרכים:
-
ההשתנה אינה כוללת ריסוס משטחים אנכיים
-
הן השתן והן הצואה נעשים מחוץ לארז
-
2 או יותר חתולים חולקים ארגז צרכים(ההמלצה היא ארגז לכל חתול פלוס ארגז אחד נוסף).
-
החלפת החול לסוג חדש
-
הארגז מכוסה. אזור עשיית צרכים מכוסה הוא לא טבעי עבור החתול שכן הם מעדיפים תאורה טובה יותר לעשיית צרכים ובארגז מכוסה הריחות מרוכזים יותר.
-
הארגז לא מנוקה באופן תדיר
-
החתול חווה חוויה שלילית בארגז (נתפס מהארגז לקבלת תרופה וכדומה).
-
הארגז ממוקם באזור בבית בו התנועה ערה או ליד מכשיר רועש כגון מייבש כביסה
-
גור, כלב או אפילו ילד קטן מפריעים לחתול בזמן היותו בארגז.
-
חתול אחר בבית תוקפן ו/או שולט בגישה למשאבים כגון אוכל, אזורי שינה או ארגז הצרכים.
חתולים עם סלידה מארגז הצרכים פעמים רבות זקוקים לאימון-מחדש לשימוש בו. כצעד ראשון יש להפוך את תנאי הארגז לאופטימליים עד כמה שניתן. אם זה אפשרי, יש להוסיף ארגז נוסף. אם זהו בית עם מספר קומות, יש לשים ארגז בכל קומה. הארגז צריך להיות מרווח אחרת החתול ירגיש צפיפות. אם אפשר אז עדיף שהארגזים לא יהיו באותו מיקום בבית כדי שהחתול יחוש בפרטיות ולא יאלץ להתעמת עם חתולים אחרים בבית הרוצים להשתמש בארגז. אין למקם את הארגז באזור עם תנועה ערה. בבית עם חתול יחיד, ייתכן והחתול חווה משהו לא נעים בהקשר לארגז הנוכחי ( הצקה ע”י ילד, רעש חזק וכדומה) וזקוק לאזור חדש. חשוב שהאוכל של החתול לא יהיה בקרבת הארגז מאחר והחתול לא ירצה להשתמש באזור האכילה כשירותים. כמובן שיש לנקות את הארגז כל יום ואף פעמיים ביום. חול מתגבש צריך להחליף לפחות פעם בחודש וחול לא מתגבש פעמיים בשבוע. יש לרחוץ את הארגז עם מים בלבד או מי-סבון וללא שימוש בחומרי ניקוי בעלי ריח חזק. אם קיים קושי בשמירה על ארגז נקי, מומלץ להשתמש בארגז המנקה את עצמו.
כצעד שני, ניתן לנסות ולהחליף את החול כדי לבדוק אם החתול מעדיף חול מסוג אחר. סימנים שהחתול לא אוהב את החול כוללים: ישיבה על שפת הפלסטיק של הארגז בזמן העשייה, אי חפירת בור בחול, ניעור של החול מכפות הרגליים לאחר יציאה מהארגז. בהרגלה מחדש לארגז יש להגביל את המרחב הביתי הזמין לחתול ולהגדילו חזרה בהדרגה. לחילופין, ניתן לאשפזו בבית חולים וטרינרי שכן המחייה בכלוב קטן בד”כ גורם לחתול לחזור אל ארגז הצרכים והחתול גם יהיה כך במעקב אחר בעיות אחרות שייתכן ותורמות לבעיית מתן הצרכים.
כל אחד מהשינויים הנ”ל מומלץ לבצע לאחר התייעצות עם הוטרינר על-מנת לקבל ייעוץ מהו הטיפול ההתנהגותי המיטבי עבור החתול/ה שלכם.
אנשים רבים מבזבזים זמן ומאמץ על הגישה הלא נכונה עד אשר מתייאשים ושוקלים וויתור על החתול. אם החתול שלכם לעיתים נותן שתן בצורה לא נאותה תאמו תור לוטרינר על מנת שנוכל לאבחן את מקור הבעיה הראשונית ולהתאים טיפול לבעיה.
במידה ויש עדיין שאלות שלא נתקבלה תשובה עבורה ניתן ליצור קשר עם הוטרינר דרך הקישור הזה או לחייג 076-5461006. אנו זמינים למקרה חירום 24 שעות ביממה.
השתנה מחוץ לארגז בחתולים
מאת ד"ר קארין פרייס, רופאה וטרינרית בקריית אונו
