התקררות בחתולים | דלקת מערכת נשימה עליונה בחתולים

מאת ד"ר קארין פרייס, רופאה וטרינרית בקריית אונו

 

 

 

 

 

תלונה נפוצה בקרב בעלי חתולים הינה "החתול התקרר או הצטנן" יחד עם הבעת חשש כי הדבר נובע ממזג אוויר קר או מהפעלת קירור בבית. אולם, כאשר חתולים סובלים מסימני מחלה המכונים בשפה עממית "התקררות", למעשה מדובר בדלקת זיהומית של מערכת הנשימה העליונה הנגרמת ע"י וירוסים, חיידקים או שניהם יחדיו וחשוב להגיע אל הווטרינר לצורך קבלת טיפול שיעזור למניעת התדרדרות המחלה

 

מהם הסימנים האופייניים?

סימנים המעידים על דלקת מערכת נשימה עליונה בחתולים כוללים עיטושים, הפרשות אף, דמע, שיעול, נשימה כבדה דרך האף, כיבים באף ובפה וצרידות. חתולים חולים יכולים להראות חלק או את כלל הסימנים , כאשר כל שילוב אפשרי. במקרים בהם המחלה מחמירה יופיעו גם סימנים שאינם ספציפיים למערכת הנשימה כגון חום, חולשה וחוסר תאבון. חשוב להגיע אל הווטרינר בשלב מוקדם של המחלה ולא להמתין עד שמופיעים הסימנים הלא-ספציפיים.

 

וטרינר בקריית אונו

וטרינר בצמוד לפתח תקווה

 

אילו חתולים נמצאים בסיכון?

הגורמים לדלקות מערכת נשימה עליונה בחתולים הינם מדבקים ביותר ונמצאים בכל מקום בו חתולים חיים יחדיו. קל מאוד להדבק- החתול צריך לבוא במגע ישיר עם חתול נגוע או לחלוק עמו אדם מטפל, צעצועים או קערות מזון. נראה כי חתול הבית הממוצע הוא בסיכון נמוך להדבק; אולם, חשוב להבין עד כמה ההדבקות היא שכיחה. באזורים מסוימים שיעור הנגיעות כה גבוה מה שאומר שיש סיכוי רב שכל חתול או חתלתול כבר נגוע בעת האימוץ גם אם אינו מראה סימני מחלה בעת האימוץ. חתלתולים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקות עקב חוסר בשלות של מערכת החיסון שלהם והם בד"כ נפגעים הכי חמור. כאשר הם גדלים הם עדיין נגועים והמחלה עלולה להופיע בכל מצב בו סטרס גורם לדיכוי של מערכת החיסון. באופן טיפוסי, חתולים נגועים מגיעים מעמותות, חיים בחוץ או חיים במגע קרוב עם חתולים רבים אחרים (חווים סטרס צפיפות). לחתולים פרסיים רגישות לזיהומי מערכת נשימה עליונה עקב מבנה הפנים הפחוס. חתול הבית הממוצע שאינו חשוף לגורים אסופיים, חי יחד עם עוד חתול אחד או שניים לכל היותר, אינו יוצא לעולם, וחי חיים נטולי סטרס לא סביר שיראה סימני מחלה אך יכול להיות נגוע אסימפטומטי (ללא סימני מחלה) ולהדביק חתולים אחרים ולכן חשוב לציין בעת הבדיקה אצל וטרינר אם קיימים חתולים נוספים בבית.

מי הם גורמי המחלה?

הגורמים העיקריים הגורמים לזיהום מערכת נשימה עליונה בחתולים הינם נגיפי ההרפס וקליצ’י (Herpesvirus and Calicivirus) שיחדיו אחראיים לכ-90% מהזיהומים. גורמים אחרים כוללים את החיידקים כלמידופילה, בורדטלה, ועוד. כמובן שההדבקה יכולה להיות ביותר מגורם אחד בו זמנית. הנגיפים מופצים דרך עיטושים לחים של פרטים נגועים. נגיף ההרפס הינו שברירי ושורד רק 18 שעות מחוץ למאכסן שלו; נגיף הקליצ'י עמיד יותר ושורד עד 30 יום . חומרי הלבנה (bleach) יגרמו לנטרול של שני הווירוסים אולם קליצ’י יכול לשרוד אבקות כביסה שאינן כוללות חומרי הלבנה. ניתן להתייעץ עם הוטרינר המטפל לגבי דרך החיטוי הטובה ביותר. חומרים ייעודיים ניתן גם לקנות בחנות למוצרים לכלבים וחתולים.

מהלך המחלה

במידה מסוימת, השילוב של סימני מחלה ומהלכה נקבעים לפי מי מגורמי המחלה האפשריים הוא האחראי. 90% מזיהומי דרכי נשימה עליונות בחתולים נגרמים ע”י נגיף ההרפס (הנקרא גם  Rhinotracheitis  virus) או קליצ’י . אף אחד מהם אינו מדבק עבור בני אדם או בעלי חיים שאינם חתולים. רוב מקרי המחלה נמשכים 7 עד 10 ימים, יחד עם זאת, ניתן לקצר תקופה זו ע"י שימוש בתרופה מעכבת השתכפלות הרפס אשר נמכרת במרפאות וטרינריות. חשוב לזכור כי חתול שנדבק נותר נגוע  וכי זיהומי נגיף ההרפס נוטים לחזרתיות. בחתלתולים, זיהומי הרפס ידועים לשמצה כנגררים זמן מה. סטרס כגון ניתוח, פנסיון או הכנסת חתול חדש הביתה יכול לעורר אפיזודת מחלה חדשה בנשאי הרפס כשבוע לאחר האירוע הגורם לסטרס והנגיף הפעיל מופרש למשך מספר שבועות. אפיזודות אלו יכולות לחזור שוב לאורך חיי החתול למרות שככל שמתבגר סימני המחלה הופכים להיות פחות ופחות חמורים עד אשר הבעלים עלולים  כלל לא להבחין בהם. חתולים שנדבקו בקליצ'י יכולים להפרישו באופן המשכי, לא רק בעתות סטרס, ויכולים לעשות זאת לאורך כל חייהם, למרות שכ-50% מהחתולים המודבקים נראה כי מפסיקים להפריש את הנגיף בשלב כלשהו. חתול המודבק בהרפס הינו מדבק לחתולים אחרים למשך כשבועיים לאחר אירוע הגורם לסטרס. חתולים שנדבקו בקליצ'י מדבקים למשך מספר חודשים לאחר ההדבקות אך לא נוטים לחזרתיות של המחלה כמו בחתולים נשאי הרפס.

מתי יש לדאוג?

סימנים אפשריים לכך שחתול זקוק לאשפוז או לחילופין לבדיקה רפואית אצל וטרינר:

  1. אובדן תיאבון

  2. גודש באף והפרשות מוגלתיות או שקופות מהאף

  3. חום 

  4. חולשה קיצונית

  5. נשימה בפה פתוח ומאמץ נשימתי

  6. רעידות (שיכולות להצביע על חום בחתולים)

לעיתים זיהום דרכי נשימה עליונות יכול להיות עניין חמור. אם חתול מספיק חולה בכדי שיפסיק לאכול או לשתות, ייתכן ויהיה צורך באשפוז לצורך טיפול תומך בשלב הקריטי של המחלה. חתול (בד"כ גור) עלול להתייבש עקב אבדן הנוזלים בהפרשות האף. כיבים מכאיבים עלולים להיווצר על העיניים, אף או בחלל הפה. לעיתים החום כה גבוה שיש צורך בניטור

 צמוד של החתול. בחתלתולים צעירים או בחתולים הנמצאים בסטרס כגון חתולי רחוב המצב עלול להחמיר לכדי דלקת

ריאות.

 

אם החתול/ה או חתלתול/ה שלכם מראים סימני "התקררות" ולכן סימני אי נוחות יש להגיע אל הווטרינר בהקדם.

כיצד מטפלים?

דרכי הטיפול בזיהום דרכי נשימה עליונות תלוי בחומרת המחלה ובאם יש או לא זיהום חיידקי משני לזיהום הנגיפי. חתול בוגר עם סימני מחלה קלים יזדקק לטיפול קל בלבד. חתלתול עם גודש רב סביר כי יזדקק לאנטיביוטיקה ולעיתים גם אשפוז ארוך. האנטיביוטיקה פועלת לא רק נגד סיבוך חיידקי של דלקת נגיפית שכן חלק ממקרי המחלה הינם חיידקיים ולא נגיפיים. גורמי המחלה הבאים הכי שכיח אחרי הרפס וקליצי הם כלמידופילה  (Chlamydophila  felis)  ובורדטלה (Bordetella bronchiseptica), כאשר שניהם רגישים לאנטיביוטיקה. ישנם מספר סוגי אנטיביוטיקה המשמשות לטיפול במקרים אלו והווטרינר שלכם יוכל להתאים את הטיפול הנכון עבור החתול/ה שלכם.  פעמים רבות יש צורך גם בטיפול עיניים מקומי. חתולים עם מחלה חמורה לעיתים זקוקים לטיפול אינטנסיבי המחייב אשפוז. טיפולים נוספים אפשריים הם טיפול בפמציקלוויר, תרופה המעכבת שכפול של הנגיף ותוספי ליזין (חומצת אמינו) הפוגעים ביכולת השכפול של נגיף ההרפס. עבור חתלתולים צעירים פעמים רבות הפקטור המשמעותי ביותר ביכולתם להילחם בזיהום  הוא הבשלת מערכת החיסון ושיפור יעילותה, מה שקורה עם הגיל. מדי פעם הזיהומים מתפתחים לכדי סימני מחלה כרוניים יותר כגון ג'ינג'יביטיס (דלקת חניכיים), קונג'ונקטיביטיס (דלקת לחמית) או גודש אף.

וטרינר בקריית אונו

וטרינר בצמוד לפתח תקווה

 

מניעה

חיסון מרובע שנתי מחסן כנגד חלק ממחלות הנשימה ומטרתו מניעת הדבקה של חלק מתוך נגיפי מערכת נשימה עליונה ומזעור סימני מחלה. החיסון המרובע מחסן נגד הרפס, קליצ'י , כלמידופילה ופאנלויקופניה (חתלתלת- וירוס הדומה לוירוס הפרוו בכלבים וגורם לפגיעה במערכת העיכול ובמערכת החיסון בחתולים, ברוב המקרים בגורים לא מחוסנים). החיסון ניתן לראשונה בגיל 8 שבועות, וניתן 2-3 פעמים בשנה הראשונה לחיים. אחר-כך יש צורך בחיסון יחיד כל שנה לאורך כל חיי החתול.

במידה ויש עדיין שאלות שלא נתקבלה תשובה עבורה ניתן ליצור קשר עם הוטרינר דרך הקישור הזה או לחייג 076-5461006. אנו זמינים למקרה חירום 24 שעות ביממה. 

פרוו בכלב וטרינר
קטרקט בכלבים
פרוו בכלב וטרינר

חברים קריית אונו. מרפאה וטרינרית גני תקווה. וטרינר תורן. ניתוחים בכלבים. חברים יהוד. וטרינר לחיסונים. וטרינר ביקורי בית. וטרינר תולעת הפארק. מרפאה וטרנרית קריית אונו. מרפאה וטרינרית גני תקווה. מרכז וטרינרי בקעת אונו. מרכז וטרינרי יהוד. וטרינר חירום קריית אונו. בלינסון לחיות מחמד. אורית תדמור מרפאת הכלנית

  • Wix Facebook page

כתובתנו

מרזוק ועזר 7/2 (כניסה מרחוב מהרי"ץ), קרית אונו, ישראל

 

טלפון : 

1-700-551772

טלפון חירום 24 שעות

 

שעות פתיחה

ראשון עד חמישי

 

09:00-13:00

15:30-19:00

 

שישי

09:00-13:00

 

  • w-facebook
  • w-googleplus

שירותי המרפאה

 

- חיסונים שגרתיים

- ניתוחים

- עיקורים וסירוסים

- כירורגיה כללית

- הדרכת גורים

- מזון וציוד הגנה מפרעושים

- וטרינר תורן/ וטרינר חירום

- ביקורי בית

- בדיקות דם

- הדמיה כולל אולטראסאונד ורנטגן

- חוות דעת שניה

- ייעוץ רפואת מומחים

- ניקוי שיניים

- טפסים ואישורים עבור הטסת בעלי חיים לחו"ל

- ייעוץ התנהגותי

-וטרינר תורן קריית אונו

-וטרינר ביקורי בית קריית אונו

-וטרינר ביקורי בית גני תקווה

-וטרינר ביקורי בית אור יהודה

-וטרינר ביקורי בית גבעת שמואל

-וטרינר ביקורי בית יהוד

- וטרינר חירום בקריית אונו

- וטרינר בגני תקווה

- וטרינר לחיסונים בקריית אונו

- בית חולים וטרינרי